הסיפור של אורורה התחיל לפני עשר שנים.
אורורה היתה כלבת שמירה שהעבירה את חייה קשורה וללא אהבה בחצר שטחה של משפחת עבריינים.
לפני כ-3 שנים פונתה המשפחה בצו בית משפט ואורורה נשארה מאחור, קשורה - ללא אוכל, מחסה או מים - ללא שום סיכוי לשרוד.
כשנודע לרחל על הריסת המקום, היא נזכרה באורורה ויצאה לחפש אחריה, בתקווה שהיא עדיין שם. היא מצאה אותה שם מוזנחת, מורעבת ומלאת קרציות. כלבה שלא קיבלה ליטוף אחד בחייה.
הבאנו את אורורה לכלביה בחשש גדול - אורורה היא מגזע שעבריינים מחפשים לגנוב כדי לקחת לקרבות, וחששנו לשלומה אצלנו. אבל בכלביה היא התגלתה ככלבה נפלאה וידידותית ועל מנת להגן עליה ומפאת גילה המבוגר, החלטנו לא לפרסם אותה לאימוץ ולאפשר לה להזדקן בכבוד אצלנו, באהבה וליטופים.
3 שנים עברו, ואורורה כבר היתה בת בית אצלנו. היה לה כלוב משלה ומתנדבים שבאו רק למענה בסופי השבוע. אבל אז הגיע הטלפון מדניאל הנפלאה, שהקימה בקנדה עמותה להצלת כלבים מבוגרים ונכים. היא הציעה להציל את אורורה ולשלוח אותה לקנדה, שם יוכלו בקלות למצוא לה בית אוהב.
לאחר חודש של הכנות, נסעה רחל עם מתנדבות נוספות לשדה התעופה ביחד עם אורורה. היו שם עוד מתנדבים של עמותות אחרות ששלחו כלבים שלהם לחווה בקנדה, וכולם התרגשו וחששו מאד.
הפרידה מאורורה לא היתה קלה. היא לוותה בהמון דמעות וחששות - האם היא תשרוד את הטיסה? האם היא באמת תמצא שם בית? איך נוכל לדאוג לה כל כך מרחוק? אבל עם החששות היו גם תקוות, להעניק לה חיים טובים יותר ממה שאנחנו יכולנו להציע לה כאן.
בשבועות הראשונים של אורורה בקנדה, לא שמענו הרבה. היו כמה תמונות והמון תקוות בלב. אבל אז זה קרה - המשפחה המושלמת (באמת!!!) הגיעה לחווה הקנדית, ואימצה את אורורה שלנו.
עם פרסום התמונות בעמוד הפייסבוק של חוות ההצלה המדהימה הזו, המשפחה המאמצת גם כתבה: "אנחנו מאוהבים לחלוטין ברוזה שלנו (זהו שמה החדש). היא מתאקלמת בצורה נפלאה לביתה החדש! היא הכלבה הכי מתוקה בעולם, אנחנו ברי מזל על שזכינו בה ואנחנו נתן לה את החיים הכי טובים שהיא יכלה לדמיין לעצמה!"
ועם דמעות של אושר, אנחנו מודים כמובן לדניאל המדהימה, שמצילה כל כך הרבה כלבים מבוגרים ונכים מהארץ הקטנה שלנו, בה כמעט ואין סיכוי למצוא להם בית. אנחנו אוהבים אותך.
לעמוד הפייסבוק של העמותה הנפלאה שקלטה את אורורה בקנדה לחצו כאן.